מה נשאר מקו החזית?


מה נשאר מקו החזית?

מאמרים

פורסם ע"י שלמה עוגן גולדמן 464 צפיות תגובות

?אין יותר מתאים מפוסט ראשון בבלוג "קו החזית" מלענות על השאלה האם כיום עדיין קיים קו חזית

לרבים עדיין נשאר הדימוי של מלחמה קונבנציונלית, לפיו שני צבאות או יותר מתנגשים בשדה הקרב ונלחמים זה בזה במטרה להכריע האחד את השני. במסגרת הקרב חיילים מסתערים על הכוח שמולם ברגל, באמצעות כוחות שריון ומגובים בכלי טייס ותותחנים. אולי אחד הביטויים הקשים ביותר במאה ה-20 של קו החזית הסטאטי, הוא קו החזית של מלחמת העולם הראשונה. במלחמה זו עמדו חיילים משני צידי המתרס ונלחמו מתוך חפירות. הם שמרו על קו הגנה שעמד משך זמן רב כפי שהוא, בעוד משני הצדדים נופלים קורבנות רבים משך זמן ממושך. למעשה כיום אופי הלחימה השכיח לא תואם את הדימוי הזה. לרוב אין קו חזית בלחימה.

  • חיילים בחפירות במלחמת העולם ה1


ריבוי התצורות של המלחמה

בעבר, המלחמה הייתה אחידה גם כשזירות הלחימה התפצלו ליבשה וים (ואוויר מאוחר יותר). כיום, במאה ה-20, מוסד המלחמה עבר שינויים כבירים בגלל התפתחויות טכנולוגיות, פוליטיות וחברתיות. למעשה צורת הלחימה שהייתה רווחת לפני כן ונקראת לכן גם "מלחמה קונבנציונלית" הפכה להיות הצורה הנדירה של מלחמות אם כי כמובן לא נעלמה מן העולם. כיום, באופן גס ניתן לחלק את המלחמות לשלוש תצורות על פני רצף: מלחמה קונבנציונלית, מלחמה לא קונבנציונלית (גרעינית בעיקר) ומלחמה זעירה (טרור וגרילה). לתופעה זו נתן רמון ארון את השם "הפולימורפיזם של המלחמה".

בכל סוג מלחמה, אם ניתן את המאפיינים של הטיפוס האידיאלי, יש שוני ברמת האלימות ובממד הזמן. במלחמה גרעינית יש אלימות רבה בזמן קצר, במלחמה קונבנציונלית אלימות בינונית בזמן בינוני ונמשך, ובמלחמה הזעירה אלימות מצומצמת יחסית בטווח זמן ארוך מאד. גם סוגי הנשק שבהם משתמשים יש הבדלים. במלחמה הגרעינית פצצות גרעין, במלחמה קונבנציונלית מטוסים, טנקים וספינות, ובמלחמה הזעירה בעיקר רובים ופצצות

היעלמותו של קו החזית

קיומו של קו חזית מותנה במיקום גיאוגרפי של הכוחות הלוחמים האחד מול השני בשדה הקרב. קו החזית יכול להיות ארוך

מאד או מחולק לכמה גזרות או חזיתות, אבל תמיד חייב להיות מיקום גיאוגרפי לקו החזית – אזור בו נלחמים הצבאות זה בזה. זאת ועוד, אם קיים קו חזית ניתן להבחין בינו לבין העורף, שאינו משתתף בלחימה. אולם, עם ריבוי תצורות המלחמה השתנה גם הממד הגיאוגרפי שלה. במלחמה גרעינית אין משמעות לקו החזית כיוון שמותקפים מתקנים צבאיים או ריכוזי אוכלוסייה בליבה של המדינה המותקפת. גם במלחמת הגרילה והטרור נעלם קו החזית, הרי לוחמי הגרילה ופעילי הטרור לא מתייצבים לקרב אל מול הצבא הנלחם בהם. היעלמותו של קו החזית בולטת עוד יותר כאשר מדובר במערכה טרוריסטית, שמתמקדת בעיקר בפגיעה באזרחים ולא באנשי כוחות הביטחון.

לדוגמא, הרקטות שמשגר החמאס וארגוני טרור אחרים מרצועת עזה. הירי מכוון לריכוזי אוכלוסייה כאשר במקום להתייצב לקרב מול לוחמי צה"ל הם מעדיפים לעקוף את כוחות צה"ל בירי תלול מסלול ולירות הישר אל העורף הישראלי.

ירי מתוך ריכוז אוכלוסייה ברצועת עזה לעבר ישראל

ריבוי זירות הלחימה

כחלק מהיעלמותו של קו החזית כיום זירות הלחימה הן רבות. בעת העתיקה זירות הלחימה היו בעיקר ביבשה ולאחר מכן בים, לרוב לא במרחק גדול מהיבשה, אולם כיום המצב שונה. היכולת האווירית והטילית הביאו את זירת המלחמה אל מעבר לכוחות האויב על הקרקע. חילות האוויר היום יכולים להפציץ את עורף האויב או את בסיסיו הרחק מקו החזית והם אף עושים זאת. הביטוי הבולט ביותר היום הוא כלי הטייס הבלתי מאוישים, המוטסים על ידי חיילים היושבים הרחק מקו החזית והרחק מהכלי אותו הם מטיסים, לעיתים אלפי קילומטרים.

השימוש הנרחב בכוחות האוויר נובע גם מכך שמנהיגים כיום מעדיפים להימנע מהסתבכות במלחמה על הקרקע שמביאה לאבדות רבות יותר, נמשכת זמן רב יותר ועלולה לסבך אותם במלחמה יקרה וארוכה, לעיתים הרחק מגבולות מדינתם.

זירת לוחמה נוספת היא זירת הסייבר. בזירה זו בכלל אין משמעות לקו חזית כיוון שמרחב הסייבר נמצא בכל מקום בו יש פעילות דיגיטאלית בעולם.

לוחמי סייבר בצי האמריקאי

זירה צבאית נוספת, שבה אין משמעות לקו החזית, הוא החלל החיצון. אמנם, לפי אמנת החלל אין לשים פלטפורמות צבאיות המשמשות ללחימה בחלל החיצון, אבל לוויני ריגול, תקשורת ומזג האוויר, המקיפים את כדור הארץ, הם חלק בלתי נפרד מיכולת הלחימה של כל צבא מודרני, ולכן מהווים חלק מהמרחב הצבאי העכשווי שאינו ממוקם בקו חזית זה או אחר.

לעידכונים על פוסטים חדשים ומידע שמופץ לרשומים בלבד הירשמו לניוזלט בבלוג קו החזית

תגובות