ב-15 לדצמבר 2014 נפל דבר, ומליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילה "תיקונאי", קרי "הנדימן", לשימוש בשפה העברית. זו הייתה הכרה ישראלית רשמית באותם מקצוענים המתמחים בביצוע כל עבודות התחזוקה והתיקונים בבית מקצה לקצה. החידוש טמון ביכולתו של בעל מקצוע אחד שנותן שירות במספר תחומים מקצועיים - על פני מספר בעלי מקצוע פרטניים.
הסתבר שהמיומנות הזו חלחלה למחוזות נוספים, ומצאה מקום של כבוד בקרב מערך הטכנולוגיה העולמי (וגם בחטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים) - פיתוח פול סטאק או בשמו המקוצר: FSD.
הגבולות הישנים נפרצו
כדי להבין מיהו אותו הנדימן טכנולוגי, ומהן יכולותיו, נלך כמה צעדים אחורה, אל הבסיס, ונבחן מה מגלמת בתוכה ארכיטקטורת לקוח-שרת נפוצה:
1. שכבת התצוגה: ממשק משתמש המיושם בשפות פיתוח שונות דוגמת JavaScript ועוד. על פי רוב מדובר בדפדפן אינטרנטי המעבד ומציג רכיבי HTML, מייצר בקשות HTTP ומעבד תשובות HTTP שהתקבלו מצד השרת.
2. שכבת הלוגיקה: אחראית על מימוש הלוגיקה העסקית של האפליקציה, ומהווה צומת מרכזי בארכיטקטורה. היא ממוקמת בין שכבת המשתמש לבין שכבת הנתונים, ומופקדת על עיבוד ותפעול הנתונים לפני הצגתם למשתמש או אחסונם במסד הנתונים.
3. שכבת הנתונים: מנהלת את הנתונים, ודואגת לאחסן ולאחזר אותם לפי דרישה. בנוסף, היא מאפשרת גישה מקבילית על ידי תהליך אחד או יותר, מיישמת אבטחת מידע, מבטיחה שלמות נתונים ומספקת שירותי תמיכה שונים דוגמת גיבויים ועוד.
בשיטת הפיתוח המסורתית, שהייתה מקובלת עד לפני מספר שנים, הוגדרו גבולות גזרה וחלוקת תפקידים ברורה. תכניתן Front End התמודד עם ממשק ומערכות המשתמש, והתמקד בחוויית המשתמש (שכבת התצוגה). תכניתן Back End התמודד עם שרתים ומסדי נתונים של האפליקציה ויצר את "המסגרת האחורית" (שכבת הלוגיקה והנתונים) כדי שהפיתוח בצד הלקוח יוכל להתקיים.
ואז הגיע תכניתן Full Stack, עם מיומנויות פיתוח חוצות תחומים הכוללות הן את הצד הקדמי והן את הצד האחורי, תוך לקיחת אחריות על כל התהליך הטכנולוגי מקצה לקצה. תכניתן פולסטאק מסוגל לפתח במו ידיו אפליקציה שלמה על פי אפיון UI-UX, ולוודא שהיא מתנהלת בצורה חלקה, יעילה ומהירה.
תגובות