מאורעות תתנ"ו

פורסם ע"י צילה 497 צפיות תגובות


בשנת 1095 נקראו הנוצרים לגאול את המקומות הקדושים לנצרות בירושלים מידי המוסלמים, כאשר הצבא הרב היה מוכן לצאת למשימת הקודש הזאת הוא החליט שלפני צאתם לירושלים להתחיל את המשימה בטיהור הכופרים הנמצאים באירופה, משמע לכפות את הדת הנוצרית על אלה שלא קיבלו אותה. אי לכך, כבר בשנת 1096 (תתנ"ו) יצא ההמון לכיוון צפון מזרח לערים שונות באירופה, בעיקר בערי עמק הריין כדי לכפות על היהודים את הנצרות בכוח , והותירו להם הבחירה באם להתנצר או למות. רוב היהודים אשר אמונתם באל הייתה רבה, לא קיבלו על עצמם את הגזרה ובחרו במוות על התנצרות.

קבלת אמונה באל אחר מבחינתם היתה כעבודה זרה אשר אסורה בהחלט ע"פ התורה.
על מנת לשמור על כבודם הם לא נתנו לנוצרים את היכולת להוציא אותם להורג ובחרו להרוג את עצמם לפני שלנוצרים ניתנת האפשרות לעשות זאת. כדי להצדיק את מעשם הם ביצעו זאת כטקס לקידוש ה', כמו הקרבת קורבן, ובסדר פיקודי נתנו חלוקת תפקידים מי הורג את מי ראשון, הורו לבדוק את כלי השחיטה שיהיו כשרים על מנת כביכול לעשות "שחיטה כשרה", ואף עטפו את עצמם הטליתות כשם שהולכים לתפילה.
חשוב לציין כי המקורות ההיסטוריים למאורעות נכתבו ע"י היסטוריון יהודי רבי שלמה ב"ר שמעון ולכן מתקבל הרושם מנקודת מבט יהודית, ונראה כי רוב הציבור היהודי ביצע את מעשה ההתאבדות לקדוש ה', אך ככל הנראה יהודים רבים אף הצליחו לצאת מזה בחיים חלק בהתנצרות ואף גם חלק ללא התנצרות.
מעשי ההתאבדות לא היו דבר חריג באותה תקופה ואף מקובל. מעשי ההתאבדות על קדוש האל והאמונה היו מקובלים על כלל הדתות, האמונה בדת היתה בעלת כוח רב והשפעה, כשם שנוצרים רבים מתו על אמונתם ע"י הרומים (ואפילו ע"י יהודים), כאשר הנוצרים נתנו ברירה ליהודים להתנצר או למות הם ידעו וקיבלו בהבנה שחלק רב מהיהודים יבחר במות על קדוש השם.

ישנן שלוש גישות שונות לגבי המשמעות של מאורעות תתנ"ו
  • הגישה הראשונה של חיים הלל בן ששון שטוען כי המאורעות שינו בתכלית את יחסם של היהודים בכלל, והיהודים באירופה בפרט, הוא טוען שהמאורעות השפיעו לרעה על חיי היהודים, על חיי הכלכלה היהודית, על צורת המשפט היהודי, והמעמד החברתי של היהודים בחברה הנוכרית.
  • לעומת הגישה של חיים הלל בן ששון, הגישה השנייה של רוברט חזן היא הפוכה לחלוטין, טוען חזן כי לא רק שלא נוצר שינוי לרעה במעמדם של היהודים אלה נוצר שינוי לטובה, כי מאז המאורעות הכלכלה היהודית רק פרחה, ואף יחסם של הגויים כלפי היהודים השתפר מבחינה חברתית.
  • הגישה השלישית של יוסף חיים ירושלמי אשר טוען כי אכן נוצר שינוי ביחסם של הנוצרים ליהודים, אך שינוי זה בעיקר מתבטא בתפיסה היהודית של מעמדם, המאורעות גרמו לפחד וחרדה אצל היהודים אשר נמשך למשך דורות, פחד זה גרם ליהודים להבין ולעכל את העובדה שהם מיעוט חלש וחסר השפעה בין רוב נוצרי חזק.

צילה

בוגרת לימודי היסטוריה עם התמקדות על ימי הביניים, עובדת בחברת משאבי אנוש

תגובות