מאורעות תתנ"ו

בשנת 1095 נקראו הנוצרים לגאול את המקומות הקדושים לנצרות בירושלים מידי המוסלמים, כאשר הצבא הרב היה מוכן לצאת למשימת הקודש הזאת הוא החליט שלפני צאתם לירושלים להתחיל את המשימה בטיהור הכופרים הנמצאים באירופה, משמע לכפות את הדת הנוצרית על אלה שלא קיבלו אותה. אי לכך, כבר בשנת 1096 (תתנ"ו) יצא ההמון לכיוון צפון מזרח לערים שונות באירופה, בעיקר בערי עמק הריין כדי לכפות על היהודים את הנצרות בכוח , והותירו להם הבחירה באם להתנצר או למות. רוב היהודים אשר אמונתם באל הייתה רבה, לא קיבלו על עצמם את הגזרה ובחרו במוות על התנצרות.

• הגישה הראשונה של חיים הלל בן ששון שטוען כי המאורעות שינו בתכלית את יחסם של היהודים בכלל, והיהודים באירופה בפרט, הוא טוען שהמאורעות השפיעו לרעה על חיי היהודים, על חיי הכלכלה היהודית, על צורת המשפט היהודי, והמעמד החברתי של היהודים בחברה הנוכרית.
• לעומת הגישה של חיים הלל בן ששון, הגישה השנייה של רוברט חזן היא הפוכה לחלוטין, טוען חזן כי לא רק שלא נוצר שינוי לרעה במעמדם של היהודים אלה נוצר שינוי לטובה, כי מאז המאורעות הכלכלה היהודית רק פרחה, ואף יחסם של הגויים כלפי היהודים השתפר מבחינה חברתית.
• הגישה השלישית של יוסף חיים ירושלמי אשר טוען כי אכן נוצר שינוי ביחסם של הנוצרים ליהודים, אך שינוי זה בעיקר מתבטא בתפיסה היהודית של מעמדם, המאורעות גרמו לפחד וחרדה אצל היהודים אשר נמשך למשך דורות, פחד זה גרם ליהודים להבין ולעכל את העובדה שהם מיעוט חלש וחסר השפעה בין רוב נוצרי חזק.